בן שלמה (סלמון) זיכרונו-לברכה ורחל. נולד ביום י"ז באב תשי"ז (14.8.1957) בעיר קזבלנקה שבמרוקו יחד עם אחיו-תאומו אלברט. כשהיה בן שש, עלתה המשפחה ארצה. תחילה השתכנו במעברת זכרון-יעקב ולאחר חבלי-קליטה קצרים השתקעו בירושלים. משה התחיל ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'המאירי' שבעיר. למרות שהיה ילד חולני בילדותו השפיעה עליו אוירת הארץ לטובה והוא התחיל להתפתח ובהדרגה היה לעלם חסון, בריא ומלא מרץ ויזמה. משה המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון-מקצועי שבכפר-בתיה וסיים כמסגר-מכני. בעת לימודו ב'תיכון' היה פעיל במסגרת הגדנ"ע. הטיולים הרבים שערך במסגרת הגדנ"ע חיבבו עליו את הארץ והוא ניצל כל שעה פנויה לעריכת טיולים קצרים וארוכים. אהבתו הגדולה היתה ריקודי-עם והוא התמחה בהם והיה המרקיד הראשי

בחוג לריקודי-עם שבמסגרת בית-הספר. לפני הגיוס בשנת-לימודיו האחרונה, הצטרף משה לגרעין נח"ל שאמור היה להצטרף להיאחזות תקוע שליד הרודיון, במדבר-יהודה.

משה גויס לצה"ל במחצית ינואר 1976, ועם חבריו לגרעין הצטרף לנח"ל. בתום הטירונות הוסמך כרובאי. לאחר-מכן סיים בהצלחה קורס-קשרים והועבר להמשך שירות בהיאחזות תקוע. בהיאחזות תרם משה ככל-מאודו בפיתוח הנקודה והפיכתה ליישוב של קבע. גם כאן באו לגילוי שתי אהבותיו הגדולות: ההרקדה והטיולים. בכל מסיבה היה הוא הפעיל והמרקיד, ובכל הזדמנות יצא לשוטט במשעולי המדבר.

ביום ז' בטבת תשל"ז (28.12.1976), בעת טיול שערך עם חבריו בנחל צאלים, נפל משה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו אם ותשעה אחים ואחיות.

משפחתו הוציאה לזכרו חוברת זיכרון. חבריו להיאחזות קראו על-שמו את הגן שהקים וטיפח: 'גן משה'.

 משה מונצח באתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה- כרכור.